"תנועת הגל" באומנויות לחימה ובכלל"
הנשימה היא המקצב הראשון של העובר ההופך לתינוק זהו המקצב השני של חיינו אחרי הדופק המתחיל כבר בשבוע 21 שני מקצבים אילו הם פעימות החיים שלנו. מערכת השרירים בגוף כולו מגיבה ונענית לפעימות אלו ובעיקר לפעולת הנשימה שמשתפת למעשה את כל שרירי הגוף. קצב הנשימה נקבע ע"י המוח המאורך שנחשב לחלק הקדום ביותר במוח האנושי זהו חלק הקיים גם אצל הזוחלים. כאשר אנחנו יוצרים את תנועת "הגל" בגוף על בסיס הנשימה אנחנו מתחברים לאותו מקצב ראשוני. באומנויות לחימה "פנימיות" ובעיקר בטאי צ'י בסגנון צ'ן בשינג יי ובסגנון יאנג הישן אותו אנו מתרגלים, בנו את תנועות הידיים על בסיס "הגל" הגופני בכדי להשיג עוצמה גדולה יותר. ברמה האנרגטית "רכיבה" על תנועת הנשימה מאפשרת תחושה בהירה של זרימת הצ'י בכל חלקי הגוף עד לקצות האצבעות. המוח החושב(קורטקס)נמצא בהרפיה כי התנועה עוברת באופן חלקי אל המוח המאורך והמתרגל נכנס לתחושת הרפיה עמוקה. בכדי להגיע לחויה עמוקה כזו עלינו ללמוד להרפות ולשחרר את הגוף ולאפשר לגזע הגוף לקחת פיקוד על התנועה. לשם כך נדרש אימון. הסינים לא פיתחו שיטה ללמוד "הגל" הם ביססו את הלימוד על חזרות רבות של תנועה כאשר התלמיד מחקה את המורה. משה גורליק ואנוכי על בסיס הביומכניקה האנושית פיתחנו דרך לימוד והבנה לביצוע "הגל" המבוססת על תנועת הנשימה ותנועות הידיים של "להניע ידיים כעננים " = תנועת הליכה או "הברשת הירך" =תנועת זריקה. דרך לימוד זו מאפשרת לימוד מתוך הבנה ולא רק מתוך חיקוי. תנועת הגל+ תנועת הידיים עוברת דרך כל "השדות המוטורים" האנושיים כאשר בגופינו יש כיווץ המפריע "לגל" נסיונות חוזרים ונישנים לביצוע יכולים לעורר התנגדות ואף הרגשה גופנית רעה עקב נסיון שמירה בלתי רצוני או לא מודע על המצב הקיים
תנועת הגל באומנויות לחימה סיניות Dai-xinyi ,Tai chi Chen .Sheng Zhen qi gong

