הציר המרכזי ושלשת מרכזי האנרגיה
תנועה מהציר המרכזי היא היסוד של התנועה בטאי צ'י. הציר המרכזי הוא הקו המחבר בין הנק' הגבוה בגולגולת הBAI HUEI לבין הנק' הנמוכה בגזע הגוף הHUE YIN הנמצאת בין איבר המין לפי הטבעת וממשיכה כלפי מטה אל האיזור בין כפות הרגליים בקו אחד עם הגבול הפנימי של העקב. ציר זה עובר דרך כל קימורי עמוד השדרה ובהתאמה גם דרך מרכזי האנרגיה השונים , הטאן טיינים לפי הסינים או הצ'אקרות לפי ההודים
הטאן טיינים ומיקומם בגוף
עלינו לזכור שמעבר הציר בצורה זו קורה רק בעמידה אידיאלית של לחבוק את העץ ותנועות שונות ממקמות את הציר אחרת. אנחנו יכולים לראות שסביב ציר זה מתחוללות תנועות הגוף וכמו כן הוא מאחד את מרכזי האנרגיות תנועת הסיבוב באגן מתחוללת ברמת הטאן טיין התחתון תנועת הסיבוב של הגוף מתחוללת באזור חוליות T10 T11 תנועת הסיבוב של הראש נמצאת בקו הטאן טיין העליון (כאשר הסנטר מתכנס מעט פנימה כמו שמדרכים הטקסטים לגבי העמידה בצ'י גונג .לפי גישה זו אפשר לראות שהציר המרכזי אינו רק ציר מכני אלא גם ציר אנרגטי חשוב. יש להבין כי התנועה מתחילה מהרגליים ומאפשרת את תנועת המותניים המשפעים על תנועת שאר המרכזים והגפיים ומצד שני האינרציה של התנועה במרכזים העליונים משפיעה על תנועת המותניים. התנועה מהציר מתאפשרת רק כאשר שרירי הגוף והגפיים נמצאים בהרפיה ויכולים לתרגם את התנועה הצנטריפוגלית של הציר. הרפיה זו היא תנאי הכרחי לביצוע התנועה באיכות זו. להרפיה כזו יש השפעה נפשית ופיזית עמוקה וכמו כן היא מאפשרת תנועה חופשית של הצ'י בגוף כאשר מתחוללת התנועה מהציר נוצרת תחושה הרמונית מיוחדת במינה הנותנת לנו תחושה של התעלות רגשית ונפשית.סתבר, מתוך ניסיוני האישי ומתוך התבוננות בתנועתם של אחרים, שאיכות זו של תנועה קשה להשגה, והסיבה לכך היא שגישתנו הרגילה לתנועה היא target oriented. גישה זו לתנועה יוצרת תנועה המרוכזת בתוצאה מהירה והרבה פעמים ללא התחשבות בפיזיולוגיה ובמכאניקה הטבעית של גוף האדם. דוגמאות קיצוניות לתנועה מסוג זה אפשר לראות בספורט התחרותי ואם באומניות לחימה אז אלו אותן אומנויות הכופות סטנדרט אחיד לתנועה ולביצוע כאשר כל תנועה מכוונת לאפליקציה מסוימת והמדד לנכונותה היא יעילותה במימד קרבי או קרבתה להגדרות הביצוע של המאמן. אלו הן כמובן דוגמאות קיצוניות אבל הן יכולות לשפוך אור גם על תנועות אחרות אותן אנו מבצעים בחיי היום יום. שנוי אופי התנועה מתנועה חיצונית לתנועה פנימית או לתנועה מהציר הוא תהליך ארוך שבמהלכו משיל המתרגל הרבה מהרגלי התנועה אותן רכש לאורך השנים במהלך התרגול על הגוף והגפיים להיות בהרפיה גם בתנועות מורכבות ומכאן נוצר האפקט הפיזי הנפשי והאנרגטי של האומנות. בכדי להגיע לתנועה באיכות זו עלינו להתמקד בתנועה ללא מחשבה על מטרה או יישום דבר שמקשה על לימוד התנועה מהסיבות שהוזכרו קודם כביכול נעלמת לנו מערכת בקרת התנועה אליה אנחנו רגילים. אבל לא כך הדבר אנחנו צריכים לסגל לנו מערכת בקרה חדשה , פנימית, המתמקדת באיכות התנועה ובהתאמתה לתנועת הציר ולהמצאות הגוף במינימום מאמץ ומינימום התנגדות למהלך ביצוע התנועה לפי שיטת בקרה זו נראה שבתבנית של סגנון היאנג יש מספר תנועות המנוגדות לתנועה הטבעית ויתכן ובעבר תנועות אלו בוצעו אחרת. עד שנברר סוגיה זו נמשיך לבצע אותן כפי שמלמדים היום את סגנון היאנג. דרך זו לפיתוח איכות של תנועה לפני הבנה של השימוש שלה בהתמודדות ייחודית לאומניות לחימה פנימיות. לאדם המעוניין בשיטה המובילה במהירות ליעילות בקרב וזאת במידה והוא ספורטאי המשתתף בתחרויות או איש בטחון הנדרש לכך בעבודתו או אדם המחפש תחושה של ניצחון על אחרים דרך זו אינה מתאימה. לאדם השואף לשפר את ההרמוניה עם עצמו ועם הסביבה, והשואף להגיע לניצול מלא יותר של הפוטנציאל הטמון בו דרך זו בהחלט תיתן מענה לצרכיו.
